עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 6 רשתות חברתיות
05/01/2019 18:10
יובל מורלי
1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (1-9-90)? 

חוק ה-1-9-90 מתייחס להתפלגות סוגי המשתמשים ברשת חברתית. על פי חוק זה, רק אחוז אחד מבין המשתמשים באינטרנט הם אנשים אשר יוצרים תוכן, 9 אחוזים מהמשתמשים הם קהל אשר מגיב ומתייג מידע, בעוד ש-90 אחוז מכלל משתמשי האינטרנט הם משתמשים אשר רק צורכים מידע. 

על מנת להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע יש צורך לעודד את העובדים לייצר תוכן. ראשית, חשוב ליצור מודעות בקרב העובדים לעניין ולהסביר את היתרונות שבשימוש ברשות חברתיות. שנית, יש לדאוג לכלים מתאימים זמינים עבור העובדים אשר ישמשו אותם בעת שיתוף המידע.


2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?

מאפיינים רבים של ניהול רשתי המוצגים במאמר יכולים להיות ממומשים על ידי שימוש ברשת חברתית. 
לדוגמא, המאפיינים "כמעט כל עובד תלוי באחרים" ו-"התלות מתבטאת לא רק בעשייה, אלא בידע חיוני ואפילו עצה" – רשת חברתית מתקיימת על בסיס השיתוף שבין המשתמשים. משתמשים רבים ברשתות חברתות מנצלים את כוחו של הידע המשותף לטובת קבלת עצה בנושא מקצועי או אישי. 

ניתן להקביל את המאפיין "בפרט, יצירת ידע ארגוני/מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים" לקבוצות הפייסבוק לדוגמא בהן הידע המקצועי נוצר בעקבות שיתוף ידע של חברי הקבוצה הרבים.
 
האמירה כי "כל עובד הוא מנהל" גם היא יכולה להתקשר לרשתות חברתיות משום שכל משתמש גם מנהל את הרשת החברתית סביבו – מייצר/משתף/צורך תכנים. הוא מחליט מה מעניין אותו או למי הוא צריך לפנות כדי לקבל עזרה. 

"צירי הדיווח הופכים להיות מגוונים ובדרישות משתנות" הוא גם מאפיין שניתן למממש בעזרת שימוש ברשתות חברתיות ארגוניות. ברשת כזאת ההיררכיה של דרגות הניהול נעלמת. מבנה כזה של רשת תומך בצירי דיווח שלא בצירים המקובלים כלפי מעלה אלה דיווח באופן הרבה יותר חופשי ומפוזר לפי הצורך.

0 תגובות
כיצד נשמור על המשכיות ידע
05/01/2019 17:59
יובל מורלי
אנחו חחיים בתקופה שבה מתרחשים שינויים משמעותיים בקצב מהיר, מצד אחד זוהי תקופה בעלת גילויים רבים (לדוגמא בשנת 2013 התגלו מקורות אנרגיה חדשים בארהב שגרמו לגידול של 14 אחוז מהאנרגיה הכללית)  ומצד שני כמחצית מכוח העבודה העולמי, יהיו זכאים לפרוש עד שנה  2015 גל הפרישה הגדול של דור הבייבי-בום מתקרב: בארה"ב ובקנדה עומדים לפרוש בעשור הנוכחי למעלה מ-20% מכלל העובדים. הידע שיעזוב את החברות יהיה גדול פי כמה, עקב העובדה שהמומחים המובילים בחברות הינם בעיקר בקבוצת העובדים המבוגרים יותר.
המשמעות הכלכלית למשק של אובדן ידע חיוני כה רב הינה רבה ביותר. הצורך לשמור על איכות הצמיחה של התוצרים מול הצורך המתנשא על מספר גדול יותר של עובדים חדשים מידי שנה זהו האתגר הראשון והחשוב ביותר מבין האתגרים התפעוליים והניהולים העומדים לפנינו.  יש גם השפעות אפשריות על התרבות הארגונית, כולל תכנון הירושה למנהלים בכירים, בנוסף למיומנות הקיימת עם ציוויים עסקיים עיקריים כגון הפחתת עלות וסיכון, שיפור הבטיחות ,השפעות סביבתיות והעלאת ערך בעלי המניות. כשהעומד ביסודו של כל האתגרים הוא אובדן פוטנציאלי של ידע חיוני וקריטי.
חלק מהארגונים מתמודדים עם הבעיה באופן רציני ופועלים למען המשכיות הידע (knowledge continuity) של המומחים לתועלת הפעילות העסקית של הארגון. כל עוד לארגון יש מערכת שמגיבה לשינוים במהירות ובתבונה בכך שהיא מאפשרת ללכוד מידע זה ולהעביר ליורשהם. אופן הפעולה הוא מתבצע כך:  אנשי משאבי האנוש מזהים יחד עם המנהלים את העובדים הפורשים בעלי הידע הקריטי. נקבעים עובדים "יורשים", המומחים העתידיים, בין אם מתוך הארגון או כאלה המגוייסים לצורך תפקיד זה. מתבצעת העברת ידע תוך כדי עבודה, במקרים מיוחדים אף במשך מספר שנים.  תהליך זה נקרא "שימור ידע" והינו אחד מהמנגנונים של התחום המקצועי של "ניהול הידע". שימור הידע מתמקד בהנגשה נוחה של ידע הקיים בארגון לעובדים הזקוקים לו לצורך ביצוע עבודתם.
נפרט על חמישה צעדים ראשוניים שיש לשקול בזהירות אם כי ניתן ליישם במהירות כדי לחזק את המשכיות הידע:
יצירת אסטרטגיה המשכיות ידע. יש להתאים את המאמצים ישירות לפרופיל הסיכון של הארגון ולפרופיל החוסן התפעולי / עסקי, החל מהמצב הגלובלי והרחבה לכל תחומי הפעילות העסקיים הרלוונטיים החשובים. ניתן לפתח יוזמת המשכיות ידע באמצעות תהליך מיומן של תכנון ויישום. הדבר יסייע רבות לשימוש במודל הסיכון שבו העלות היא "ערך הידע", וצירי הזמן הם מרחק לעזיבתם האפשרית של העובדים מהארגון. הפונקציה האובייקטיבית היא צמצום שיעור אובדן הידע, דהיינו צמצום זרם "עלות".
זיהוי תפקידי מפתח ותהליכים מרכזיים ברחבי הארגון. מיומנויות קריטיות שבו ידע יכול לצאת מהדלת הולכים להיות שייכים לעובדים אשר נמצאים בתווך של 10 שנים עד הפרישה. משרות אלו יכלולו מנהלי הליבה, מנהלים ואנשי מקצוע טכניים. חשוב לנתח את המיומנויות הנוכחיות של החברה, את הפסדי המחזור ואת הגימלאות הממתינות לפי דרגת התפקיד והמיומנות, כדי לזהות את הסיכונים הגבוהים ביותר להמשכיות עסקית ורבת ידע.
הקמת מערכות לצורך שימור ותיעוד מידע. המשאבים של המשכיות הידע נדרשים לתפקידים קריטיים, כמו מהנדסי קידוח, וכן להחלטות מפתח הקשורות לנכסים או לתחומי תהליך, כגון עבודה טובה. ערכות אלה הם הכרחיים במתן הקשר התפעולי ומודעות עבור בודדים, קבוצה וקהילה מבוססי ביצועים. הם יכולים לקחת את הצורה של המדריכים, התייחסות, הדרכה באמצעות קטעי וידאו, ההיסטוריה תחזוקה בעבר וכדומה. 'ההבדל על המאגרים הנוכחי הוא כי ערכות משאבים נגישים בזמן אמת ומקושרים לתפקיד של הפרט ותהליכים.
לקשר את המשכיות הידע דרך תוכניות התמחות ופיתוח קריירה- פעולה זט חיונית כדי לקשר המשכיות ידע למערכת של החברה לקביעת והערכת הכישורים ופיתוח הקריירה
זיהוי הזדמנויות לתהליכים חכמים- לפתח דרכים שיטתיות של לכידת ידע בעל ערך לתוך מערכות המשכיות עסקית של החברה. לדוגמה, חיבור מערכות חברתיות וניידות לתהליכים עסקיים ואוטומציה של זרימת עבודה כדי ללכוד את הידע התפעולי מסייע לחברה ביצירת "בנק" בידע מוסדי שניתן לחלוק עם העובדים החדשים לאורך זמן, ללא סיכון להפסד. יישומי תוכנה חכמים כאלה הופכים למאגרים דיגיטליים של ידע קריטי ושל החלטות קודמות, לוכדים נכסי ידע בצורה יעילה. מערכות חדשות אלה משלבות מודל "דחיפה" להצגת רזולוציות של בעיות ציוד רלוונטיות. דוגמה מובהקת היא השימוש בתצוגה ראשונית המשולבת בממשק לפתרון בעיות בהדרכה ממפעילים שונים. רעיון זה מעודד שיתוף ידע וקבלת החלטות על ידי מידע אריזה לתוך "עגלת שיתוף פעולה" לאחסון ושימוש מאוחר יותר.
חמשת השלבים הללו נשמעים לכאורה פשוטים למדי. עם זאת, עומדת תוכנית ניהול המשכיות ידע יעילה ומורכבת, במיוחד בתעשייה רבגונית, לקבלת הידע כדי לספק המשכיות לארגון, זה חייב להיות נגיש ומשופר עבור מקבלי החלטות ומנהלים.
0 תגובות
בלוג מס' 3
21/11/2018 20:38
יובל מורלי
1. OCR הינה טכנולגיה שמאפשרת להפוך טקסט מודפס לתמליל ממוחשב. ישנם שימושים רבים בטכנולוגיה זו. טכנולוגיה זו יכולה לשמש ארגונים אשר מקבלים מכתבים מודפסים מלקוחותיהם, חברות בסדרי גודל שונים מקבלות מספרי מכתבים בכמויות גדולות. כמויות אלה לא מאפשרות לנתח כל מכתב על ידי קריאה של גורם אנושי וגם אם זה אפשרי, זוהי אפשרות לא יעילה. לשם מטרה זו טכנולגיית OCR יכולה לעזור. החברה יכולה לסרוק את כל המכתבים שהיא מקבלת ולמצוא בהם מילות מפתח או לאתר מילים שחוזרות מספר פעמים. החברה יכולה להיעזר בשירות זה כדי למקד את הבעיות במוצריה ובכך לשפר את השירות ללקוחותיה.

2. זרימות עבודה עוזרות לאנשים לשתף פעולה במסמכים ולנהל משימות פרוייקט על-ידי יישום תהליכים עסקיים. זרימת עבודה משמשת כיום בדרך כלל להפוך תהליכים לאוטומטים ללא ממשק משתמש. לשם אוטומציה של תהליכים ועשייתם על ידי מחשוב. אנו חייבים לאפשר למחשב לגשת למידע. למשל כאשר מורה רוצה להעביר לתלמידיה חומר כדאי לה לעשות זאת דרך האינטרנט, שם מהירות ההגעה היא גבוהה מאוד ביחס לשאר האופציות ומאפשרת זרימת עבודה ברמה גבוהה. לשם כך המסמכים חייבים להיות דיגטלים.

3. הגירת תכנים היא פעולת העברת התכנים הקיימים בארגון למערכת חדשה. הגירת תכנים יכולה להיות לעיתים מאתגרת. מעבר לחבלי הלידה של מערכת חדשה והעניין שהעובדים שהיו רגילים עד עכשיו לממשק אחד צריכים להתרגל לממשק אחר. הגירת תכנים לא טובה יכולה להרע את המצב ואף לגרום לאובדן ידע בארגון. על הגירת תכנים להיעשות בצורה מסודרת. המסמכים צריכים להיות מסודרים בתיקיות. החלפת תוכנה היא גם הזדמנות נהדרת לעשות סדר במסמכים שנוספו במהלך השנים ולסדרם מחדש בתיקיות המתאימות להם.

. א. דעתי בשאלה האם יש לשמור את כל המייל או כמו שהוצע, לשמור רק את הצרופות היא שדעתי היא שיש לשמור את כל המייל מכיוון שהינו מהווה כמידע משלים על תוכן הצרופות וחשיבותו יכולה להיות גדולה בנוגע להבנת המייל. בנוסף לכך מבחינת משקל האחסון הנדרש, רוב נפח האחסון שיתפוס המייל לרוב הצרופת תתפוס ולתוכן המייל משקל זניח. 
ב. כעת נשאלת השאלה על מי מוטלת האחריות בארגון לשמור את המייל בשרתי החברה. דעתי היא שזוהי אחריותו של מנהל מערכות המידע בארגון. כחלק מתפקידו הנרחב הוא אחראי לכל המערכות הממוחשבות שהארגון עובד, בין השאר אחריותו היא על ניהול שרתי או שירותי האחסון שבה משתמשת החברה.
0 תגובות
הפקת לקחים בארגונים גדולים
17/11/2018 17:39
יובל מורלי
1. על פי המאמר נתבקשנו לקרוא למדנו כי לתחקירים חלק חשוב בארגון ועלינו לתחקר כל דבר תמיד. לא רק לתחקר כאשר ישנם אירועים מיוחדים או תאונות אלא גם כאשר דבר כלשהו עובד בצורה טובה. לדוגמא אם ישנו קורס בארגון שהתנהל נכון ועבד טוב עלינו לתחקר מיד בסיומו למה הוא הצליח כדי שנוכל לשחזר הצלחה זו גם במקרים הבאים. לפי הנאמר במאמר עלינו לתחקר גם במצבי שגרה ובנוסף עליו להיות מתוחקר על ידי גורם ממונה עם סמכויות. בצהל ישנה בעיה בנושא התחקורים. למרות שבצהל יש מודעות גדולה לחשיבות התחקירבמקרים מסוימים מפקדים מעדיפים לא לבצע תחקור ביחידיה שלהם כדי לא להיחשף לציבור, ומעדיפים "להשאיר את זה בתוך היחידה". במקרים שכן הוא אינו מתבצע כראוי וראייה לכך היא הישנות מקרים של דברים שכבר תוחקרו. מסיבה כלשהי צהל לא מיישם את מסקנות תחקיריו מה גם שהמסקנות הרבה פעמים הן רקות מתוכן, מסקנות תחקיר לא צריכות להיות- החייל אשם או המפקד אשם. עליהן לבדוק למה קרה הליקוי ואיך ניתן לשפר את הארגון ואת צורת העבודה כדי שמקרה זה לא יחזור. בנוסף לטעמי צהל צריך לתחקר גם תהליכי עבודה טובים שעובדים כמו שצריך ובנוסף לבצע תחקירים תקופתיים כדי לאתר דברים שקורים מתחת לפני השטח לפני שקורים אירועים מיוחדים, תחקירים אלו יכולים למנוע אירועים שיכולים לגרום נזק כבד לרכוש או חלילה לעלות בחיי אדם. 

2.במקרה זה מתואר לנו על תקלה כנראה שהייתה במכונה יום לפני זה. תקלה זו לא רק שלא דווחה לאחראי תחזוקה על ידי המפעילים שידעו את חומרת המקרה אם לא ידווח וגם לא דיווחו לחברים שלהם שבאו אחריהם. אין ספק שהמפעילים פעלו בחוסר אחריות משווע. ונשאלת השאלה איך הארגון צריך להגיב על מקרה זה? לטעמי דרך הענישה ביא דרך נחוצה במקרה זה. המפעילים שנהגו ברשלנות צריכים לדעת שיש השלכות למעישהם ולחוסר האחריות שלהם. אולם לטעמי זאת לא צריכה להיות הפעולה היחידה אותה ינקוט הארגון. על הארגון לבנות תהליך עבודה מסודר שכולל בדיקה של המכונה ואי הסתמכות על חיישנים בלבד. בנוסף לכך על הארגון לוודא כי תהליכי העבודה הקיימים כיום תקינים ולדוגמא הקריאה ופתיחת התקלות לטכנאים שיתקנו את הליקויים עובדת בצורה טובה
0 תגובות
האם הפרופיל בלינקדין שייך לי
07/11/2018 10:18
יובל מורלי

  סיגל, שעבדה שנתיים בחברת השמה בתחום ההייטק, חוותה שאלה זו על בשרה כאשר סיימה את העסקתה בחברת ההשמה בה עבדה. בטרם עזיבתה את החברה, התבקשה סיגל להעביר את חשבון הלינקדאין שלה לעובדת שתחליף אותה. נשמע קצת מוזר לא? אז הדעות בעניין חלוקות.

החברה טוענת כי הפרופיל שייך לה בין השאר כי היא עשתה זאת על חשבון זמן העבודה ולכן הפרופיל שייך לחברה. מצד שני טוענת העובדת כי הפרופיל שייך לה מכיוון שהפרופיל הוא אישי שלה ואם מישהו בחר להתחבר אליה, הוא בחר לעשוְְּּּת זאת ברמה האישית ולא בהכרח ברמת החברה.


מצד אחד החברה הינה חברת השמה וקשרים עם לקוחות הוא הנכס העיקרי שלה. הוא חלק משוויה הכלכלי. וכיום הדרך העיקרית לגייס לקוחות היא דרך הרשתות החברתיות. ואם העובדת תיקח איתה את פרופיל הלינקדאין שלה היא תיקח איתה את כל הלקוחות של הארגון והארגון יצטרך לבנות את עצמו מחדש. פרופיל הלינקדאין הזה מהווה בעצם את הידע של החברה. וכחלק מניהול ושימור הידע שלה אסור לה לוותר על קשרים אלו


בנוסף לכך העובדת בנתה את פרופיל הלינקדאין שלה על חשבון שעות העבודה בהן היא קיבלה שכר. בלי שעות העבודה שאיפשרו לה לעבוד על פרופיל הלינקדאין הזה היא לא הייתה מצליחה לבנות פרופיל ענף שכזה.



אנשים המצדדים בטענת העובדת יטענו כי הפרופילים ברשתות החברתיות כיום הינם פרטיים וברשות בעליהם בלבד.. זה לא נהוג וקצת בעייתי מבחינה טכנית להעביר פרופיל ברשת חברתית בין אנשים בטח ובטח באופן תכוף. מה גם שכן פרופיל ברשת חברתית בדרך כלל מוגדר כפרטי בתקנון האתר וחלק מחבריה בפרופיל זה הם מחייה האישיים ולא קשורים ביחסי עבודה.


לסיכום לדעתי פרופיל הלינקדאין צריך להיות שייך לחברה מכיוון שזה משאבה העיקרי ונעשה במימונה. וכמו שמתכנת שכתב בקוד בעבודה שלו לא טוען על בעלות על התוכנה, ולמרות הבעיתיות הטכנית בהעברת פרופיל בלינקדאיןזה הדבר הנחוץ לטעמי.




לטעמי מהכלים שנלמדו מומלץ להשתמש בLinkedin. רשת חברתית זאת מאוד מקובלת בחיפושי עבודה ומאוד נוחה ביצירת קשרים בין מקומות עבודה ועובדים פוטנציאלים. כלי נוסף ושימושי הוא הONENOTE שמשמש  כמחברת אלקטרונית עבור המשתמשים במחשב נייד. כלי זה הפך משמש ככלי אפשר לפיתוח פרודוקטיביות אישית וזמין חינם באינטרנט לכלל המשתמשים



0 תגובות